1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן ואלו הן:
א. מסירת ידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
ב. קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
ג. שינוי זהות של רכב או חלק של רכב, עבירה לפי סעיף 413 ט' לחוק העונשין.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הגיש ביום 14.6.07 הודעה כוזבת למשטרת באר שבע, לפיה באותו יום, רכבו מסוג רובר (להלן: "הרכב") נגנב. משכך, מסר הנאשם הודעה לחב' הביטוח אשר ביטחה את הרכב כי הוא נגנב וזאת במטרה לקבל במרמה כספים מחב' הביטוח אשר בסופו של יום, על סמך מצג השווא, שילמה לו סך של 44,340 ש"ח.
כמו כן, השחית הנאשם בעזרת מברג ופטיש חלק ממס' השילדה של הרכב ובכך טשטש את סימני הזיהוי שלו באופן שהקשה על זיהויו.
3. הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום כאמור לעיל, הנאשם הבין את משמעותו והוא הודה במיוחס לו שם. לפיכך, הורשע הנאשם ביום 18.5.11 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.
במסגרת הסדר הטיעון, הוזמן תסקיר משירות המבחן לעניין הענישה, כאשר שירות המבחן התבקש לבחון אפשרות של ריצוי העונש בין במלואו ובין בחלקו בעבודות שירות.
4. לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, עתרה באת כוח המאשימה להורות על מאסרו של הנאשם בפועל מאחורי סורג ובריח וכן עתרה להשית עליו קנס כספי ולהורות לנאשם לפצות את חב' הביטוח.
במסגרת טיעוניה לעונש, לא נעלם מבאת כוח המאשימה, כי עברו הפלילי של הנאשם אינו משמעותי והוא כולל עבירה אחת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בגינה לא הורשע הנאשם. עוד לא נעלם מבאת כוח המדינה, כי ככלל מתואר הנאשם בתסקיר כאדם נורמטיבי וכי הוא הודה במיוחס לו בכתב האישום בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנה של המאשימה ומזמנו של בימ"ש.
יחד עם זאת, הדגישה באת כוח המאשימה את חומרת העבירה וכן את העובדה שהנאשם לא השיב לחב' הביטוח את הכספים שקיבל במרמה.
5. בא כוח הנאשם ביקש להקל עם מרשו נוכח העובדה שבכתב האישום המתוקן נמחק אישום רביעי המייחס לנאשם עבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים. עוד טוען בא כוח הנאשם, כי ככלל תסקיר שירות המבחן חיובי ובמקום בו נטען כי הנאשם שלל את הצורך בהמשך טיפול, נפלה שגגה שכן ההיפך הוא הנכון - הנאשם מוכן אף מוכן להמשך טיפול.
כמו כן הדגיש בא כוח הנאשם כי מאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, הקים הנאשם משפחה בישראל, הוא אב לקטין, עובד לפרנסתו ומעבידו מרוצה עד מאוד (ראו מכתב המעביד) וכי השתת עונש מאסר בין אם מאחורי סורג ובריח ובין אם בעבודות שירות, יגרום לשבר כלכלי לא רק לנאשם אלא לתא המשפחתי כולו בבחינת אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה.
באשר לשאלה מדוע לא הושבו עד היום לחב' הביטוח הכספים שקיבל הנאשם ממנה במרמה, השיב בא כוח הנאשם, כי בין הנאשם ובין חב' הביטוח מתנהל הליך משפטי אזרחי במסגרתו תבעה חב' הביטוח מהנאשם השבת הכספים. לשיטתו, קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת הפרשי הצמדה וריבית.
עוד טוען בא כוח הנאשם לעניין זה, כי חב' הביטוח פעלה בחוסר תום לב, שעה שלא אפשרה לנאשם לקבל בחזרה לחזקתו את שרידי הרכב אותם היה מוכר, על פי חו"ד שמאי בסכום של כ- 19,000 ש"ח ואת התמורה מעביר לחב' הביטוח.
6. הנאשם בדברו לבימ"ש הביע חרטה, הביע את כלימתו, והוא מבקש לאפשר לו לשקם את חייו, שכן הוא אף רכש בית למשפחתו והתחייבויותיו הכלכליות רבות. אשת הנאשם אף היא הצטרפה לבקשה זו, והדגישה שהמדובר באיש משפחה מסור וכל ענישה אשר לא תאפשר לו לעבוד, תפגע בקיום היום יומי של התא המשפחתי.
7. שירות המבחן בתסקירו התרשם כי הנאשם הוא בעל יכולת תפקוד תקינה ובשנים האחרונות תפקודו יציב ונורמטיבי. יחד עם זאת, סבור שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול והפתרונות אותם הוא מוצא הינם מיידיים.
עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי בעשר השנים האחרונות מגלה הנאשם יציבות תעסוקתית וכי העבירות נשוא עניינינו בוצעו על רקע מערכת היחסים המורכבת בין הנאשם ובין אביו, שכן הנאשם ביקש לזכות בהערכת אביו שהיה שרוי במצוקה כלכלית.
בסיכומו של דבר, נוכח מאפייני אישיותו של הנאשם כפי שתוארו לעיל בצוותא חדא עם קשייו, סבור שירות המבחן כי בעניינינו, ראוי להציב גבולות לנאשם ועל כן יש להשית עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות.